על השירים

אדמה

2001 מילים ולחן – יסמין וגנר.
שיר מס' 3 ב"כל הכבוד לצה"ל".
השיר היחיד שלנו עם צ'לו. כתבתי את התפקיד בעצמי, וזה היה אפילו לפני שלמדתי באקדמיה....  לצ'לנית החביבה קוראים טל כץ, והיא הייתה אז בת 13 בלבד. היא נגנה איתנו את השיר הזה בהופעה אחת, ההופעה בג'פאן ב2002, במופע שנקרא "רוק נגד הכיבוש" והופיעו שם גם הבילויים. יהה. ואחרי שהיא נגנה בדיסק היא לא רצתה לנגן איתנו יותר, אולי זה היה משהו שאמרתי....
זה אחד השירים שכתבתי לו קודם את המילים ואחר כך הלחנתי. בדרך כלל זה הפוך. את המילים כתבתי ישר למחשב במשרד של הקיבוץ שעשיתי בו שנת שירות. כתבתי אותו אפילו ישר לפורום של פרופיל חדש בספידי שזכה לכינוי "הפורום האפרסקי". נתקעתי בשורה אחת וחברה שלי אפרת עזרה לי. השורה של אפרת היא "בשביל מדבר וגאיות". אחרי שכתבתי את השיר הזה שכחתי אותו, ויום אחרי זה נזכרתי בו, והחלטתי להלחין אותו. החלטתי לא לחזור על בתים ולעבור הרבה סולמות, כי ככה התחשק לי. המנגינה של הבית האחרון הייתה פעם שיר עצמאי, שכתבתי אותו כשהתחלתי לנגן על גיטרה בגיל 18. זה השיר היחיד שכתבתי עם גיטרה ולא עם פסנתר. אחר כך הוספתי לו את המילים "נלחמים בעצמם מגינים על העולם/יודעים יותר טוב מכולם/ אנחנו בטוחים ולהם מבטיחים/ לא נלך לכלא בשבילם." ניגנתי אותו בכל מיני הפגנות מול הכלא שיכולתי לבוא אליהם רק עם גיטרה. אני נורא אוהבת את תפקיד הצ'לו שכתבתי לקטע הזה, ושיר הוסיפה קונטרפונקט עם הסקסופון ולדעתי זה יוצא מאוד יפה. מה שעניין אותי שבגללו כתבתי את השיר, היה שאנשים מדברים על זה שהאדמה "קדושה" להם, אבל לזהם אותה ולהרוס את כדור הארץ בכלל לא מפריע להם. כל השיר הוא על הנושא הזה - אני עד היום ממש לא מבינה את הקטע הזה.

אינטגרלים ופסי האטה
2000 מילים ולחן – יסמין וגנר
השיר הרביעי ב"כן בבית סיפרנו"
כשהייתי בכיתה יא' רציתי לכתוב מחזמר שנקרא "אינטגלים ופסי האטה". בעקבות חלום שהיה לי שכלל את רובו. זה לא ממש יצא, זאת אומרת זה עדיין בראש שלי, ויצאו מזה כמה שירים, אז כנראה שזה כן יצא. הסיבה שהשיר נקרא "אינטגרלים ופסי האטה" זה מפני שנורא עיצבן אותי שכל כיתה י"ב כולם דיברו רק על 3 נושאים: בגרויות, צבא ורשיון, לפעמים היו שיחות על דברים אחרים אבל לא הרבה. אף פעם לא אהבתי אנשים נורמלים, או כמו שחנוך לוין קרא להם "אנשי הבסדר גמור (עם אצבע בתחת ושיר בגרון)". הכנסתי לשיר הזה את הפילוסופיה שלי, שיש אנשים שצריכים להכיר במציאות ויש אנשים שהמציאות צריכה להכיר בהם. זה השיר הראשון שכתבתי שהמילים שלו היו רציניות. הלחן שלו דומה מאוד לשיר שכתבתי לכבוד סיום הלימודים, שכל הכיתה שרו ביחד בטקס סיום, אבל העזתי להכניס לתוכו הרמוניות שאני אוהבת. אני ממש אוהבת את הסיום הדרמטי וההחלטי של השיר (הכמה אקורדים האחרונים). חשבתי תמיד שאנשים שהתנגדו לדברים בעולם בהתחלה היו אנשים הזויים ובסוף כולם הסכימו איתם. אני חושבת של"אנשי הבסדר" מאוד נוח להסכים איתם כשנוח להם, וזה רק טוב בשבילם, אבל הם בחיים לא יצטרפו למאבקים שלהם. נורא עיצבן אותי כשהפמינסטיות בכיתה לא הבינו למה אני לא מגלחת את הרגליים, אבל ברור לי שברגע שזה יהיה מקובל, יהיה לכולם נוח מאוד להצטרף. ה"סדר החדש" זה מונח מתחום התיאטרון (ולא מהטרמינולוגיה של הרייך השלישי כמו שאנשים חושבים) בז'אנר הקומדיה יש מציאות שהחוקים שלה לא צודקים, אבל בסוף שורר שם סדר חדש וצודק יותר – לזאת הכוונה, לכל מי שחשב אחרת. אני מאוד אוהבת את הקטע של האקורדים הפסיכיים באמצע השיר, אני לא יודעת מאיפה זה בא לי עוד כשהייתי בבית ספר, אבל זה ממש מגניב. אותם אנשים שהיו איתי בתיכון, כשהם היו ילדים הם היו הרבה יותר חתרניים ממה שהם היו אחר כך. עיצבן אותי שכולם שנאו סיגריות ביסודי וכולם עישנו בתיכון, ואני המשכתי לשנוא סיגריות. הכוונה במשפט על הילדים היא גם להורים שלנו בתקופה ההיפית שלהם. ההרמוניות בקטע הזה הם ציטוט ממחרוזת השירים בסוף Abbey Road. יש שם שני פירושים סולמיים שונים של אותם אקורדים, ואם זה מעניין מישהו אז אבא שלי מסביר את זה טוב יותר בספר שלו על הביטלס. ה"רפריזה" בסוף השיר היא לא מדוייקת: יש שם אקורד מי מאז'ור במקום מי מינור ואנחנו מדלגים על הרה מינור. מה שאהבתי בזמנו בשיר הזה, זה שיוצא לי שיר עצוב במאז'ור. מי שמכיר אותי יודע שאני לא כל כך אוהבת לכתוב שירים במינור. אחר כך פיתחתי את זה ב"הבטחות של אלוהים לאברהם" ואפשר לקרוא על זה שם. מי מאז'ור (בסולם דו מאז'ור) הופך לאקורד שלא שייך לסולם, אבל בבית הקודם כשהוא היה מינורי הוא היה שייך, אז גם התלהבתי  מזה.... אחר כך יש את ההצהרה עצמה של האינטגרלים ופסי האטה, זה מתחיל במהלך דבילי שאחר כך הופך למהלך מגניב יותר. זה בכוונה, זה כנראה אמור להגיד משהו. ה"מי אתה חושב שאתה" מופנה למישהו מאוד מסויים, אבל זה מסמל בשבילי את הבן אדם שהלימודים שלו חשובים לו הרבה יותר מלעשות את המינימום נגד הסבל בארץ, התנהגות שעצבנה אותי בזמנו, במיוחד שאנשים כאלה אוהבים לתפוס תחת עלינו. שיר הוסיפה דברים ממש מגניבים עם כמה סקסופונים שלא הייתי מעורבת בהם כי ישנתי כשהיא הקליטה אותם והיא השמיעה לי את זה אחר כך והתלהבתי. השיר הזה משום מה ממש חשוב לי אפילו שהוא לא אחד הטובים שלי...


 אלפרד
2002 מילים ולחן – שיר כץ.
השיר השביעי ב"כל הכבוד לצה"ל"
השיר נכתב על אלפרד מונבלאן, שהוא דמות מסדרת הספרים "מחזור שער המוות". הוא מישהו בעל הערכה עצמית נמוכה, אבל הוא האיש עם הכוח הרב ביותר, והוא לא מודע לזה. הדמות הזאת הייתה מאוד חשובה לנו, ומופיעה בעוד שירים שלנו, כמו "היודע את המשמעות לכל" שאפשר לקרוא גם עליו. אלפרד הוא היחיד שהתעורר משינה קסומה שהוטלה על כל בני עמו ונשאר היחיד מהם. כדי להסתיר את הכוח שלו הוא מתעלף כשיש בעיות כדי לא להתמודד איתם, הוא חי בתסכול תמידי מחוסר האונים שלו לעזור לבני האדם בבעיות שלהם, ולא יודע מה לעשות כשהוא נתקל בסבל ובמלחמה. אבל כל מה שאלפרד היה צריך זה אדם אחד שיעורר אותו לפעולה.... שיר באה לבקר אותי כשהייתי במקום נורא שנקרא "סמינר של שירות לאומי", ואז היא הביאה את המילים של השיר. אני קצת עזרתי לה בבית האחרון. רציתי להכניס את הרשימה של האנשים שאלפרד פגש ואת התקווה שלהם. בסוף הם הצליחו לרסן את הרשע, לא להביס אותו, אבל גם זה משהו. מה שקורה בסוך הספר (אני אהרוס לכם) זה שכל שוחרי הקרב נתקעים ביקום מקביל שהם לא יכולים לצאת ממנו, ועוזבים את האנשים המהוגנים בשקט, שזה מה שהרבה אנשים אמרו שהם רוצים שיקרה. בזמנו זה נראה לי משעשע. שומעים ששיר כתבה את השיר הזה, יש בו את ההרמוניות המיוחדות שלה של אקורדים שיורדים בחצי טון בלי שום קשר לסולם. זה ממש יפה. והרבה הרבה שביעית מונמכת. יש בשיר הזה שני קולות ממש יפים בבתים, כמו ששיר יודעת לכתוב. יש אנשים שטוענים שהשיר הזה יתאים מאוד להיות שיר פתיחה של תכנית טלוויזיה. ואנחנו מאוד אוהבות תכניות טלוויזיה...... אלפרד היה דמות מרכזית מאוד בחיים שלנו.

 בורג
2002 מילים ולחן – יסמין וגנר
השיר התשיעי ב"כל הכבוד לצה"ל"
את השיר הזה כתבתי ביום של הופעת הפתיחה שלנו. ניסיתי לעשות מהלך של אקורדים שלא עשיתי אף פעם, וזה גם הצליח לי. לצערי השיר התפתח הרבה יותר אחרי שהקלטנו את הדיסק, והוא הולך הרבה יותר טוב עם בס ותופים. החלטתי לא לאלתר בשיר הזה כי זה קשה לי מידי. החלטנו לחבר אותו לשיר מזרחי לפני ההופעה הראשונה שלנו עם הבסיסט והמתופף, ואין לי מושג למה, רק בגלל  שרצינו שיהיה לנו רצף בין השירים כמו שיש ללהקות אחרות... היה לי ידיד שנורא לחץ עלי לשנות את השורה "כל המערכת תתפרק" ל"כל המערכת תתחיל להתפרק" אז הסכמתי לעשות את זה. הייתי נורא גאה בעצמי על זה שאני מצליחה לנגן חלקי 16 ולשיר טריולות באותו זמן, אפילו שאני גרועה מאוד בקצב. כשכתבתי את השיר הזה לא ידעתי איזה פוטנציאל של קטעי אילתור יש לו. פעם באו לבית הספר שלנו אנשים מהצבא והסבירו לנו שיש פקודות שנראות לחיילים לא הגיוניות כי הם לא רואים את כל התמונה. זה מאוד עיצבן אותי שאנשים צריכים לעשות מה שאומרים להם בתירוץ שהם לא חכמים מספיק כדי להבין בעצמם. לדעתי מצד אחד הם מזלזלים בנו ומצד שני הם מפחדים מאיתנו.

 Bil’in blues
2003 מילים ולחן – יסמין וגנר
השיר השביעי ב"כן בבית ספרינו"
השיר היחיד שלנו באנגלית. בהתחלה סתם נהנתי לאלתר מילים על האקורדים האלה, בלי שחשבתי שזה ראוי להיות שיר. לכאורה זה לגמרי לא קשור לשום מאבק לזכויות אדם, אבל לדעתי הוא הכי קשור. שרתי אותו פעם ראשונה לחיילים בהפגה בטול כרם. בהפגנה הזאת הם ירו עלינו סילוני מים, מה שהכריח אותנו להתפשט אם לא רצינו למות מקור. ואז התחלתי לשיר להם כל מיני שירים מאוד מאוד סקסיים וגם את השיר הזה, תוך כדי שנשכבתי על מחסומי ה-50 סנטימטר, מה שמאוד הביך אותם. התססתי שם גם עוד בנות לשיר איתי. בהפגנה בבתוניה, ההפגנה היחידה שחטפתי בה מכות, שרתי אותו לאישזהי מצלמה והסתבר לי אחרי הרבה זמן שראו אותי בטלוויזיה. נורא עצבן אותי שהתקשר אלי מישהו ושאל אותי למה לא שרתי שיר שלי. לכן קראתי לשיר "בתוניה בלוז" הרבה מאוד זמן. שיניתי אותו ל"בילעין בלוז" כי חשבתי שיותר אנשים מכירים את הסיפור של בילעין. אח שלי, נעמן, מנגן את השיר הזה בדיסק. הבס והתופים בשיר הזה הם למעשה הפסנתר החשמלי, וגם הויברפון. זה אחד השירים שכתבתי אבל אני לא מצליחה לנגן. כי אני לא באמת יודעת לנגן בפסנתר. הרעיון להכניס עוד "כלים" לשיר הזה היה של אח שלי, והוא הקליט את השיר הזה ואת "פסנתר" באיזה חצי שעה, כי הוא היה חייב לזוז.

בירות בלהבות
2002. מילים – חנוך לוין לחן: יסמין וגנר
השיר השישי ב"כן בבית ספרינו".
אחד מהשירים של חנוך לוין שהלחנתי, והשיר הכי קצר של 21. הסיום שלו עם "ילדי ה21" זה מפני שתמיד נגנו את כל השירים של חנוך לוין בתור מחרוזת וככה אהבנו לסיים אותה ואת ההופעות. השיר נכתב ב1983, מתי שנולדנו בערך. ואף אחד לא הבין למה הלחנתי שיר כל כך לא אקטואלי, אבל הייתי צריכה לדעת שזה יהפוך לאקטואלי מתישהו... אהבתי את הרעיון של הבית האחרון, שהמצפון והחירות עוד יחזרו גם אם יקברו אותם, ומפני שנולדנו אז, חשבתי שזה מדבר עלינו. משום מה....

Jupiter jazz
2004 מילים – יסמין וגנר לחן – יוקו קאנו

יושב על הצומת המר בין עתיד לעבר
וכואב כשהלב שלי נשבר
מבין שכאן אני נשאר

כוכב כה בודד ודומם וגדול וכה קר
ומרגיש כל כך עלוב ומיותר
עצוב כשהחלום נגמר

וזה כוכב ענק וכל כך לא נכון
אין פה מספיק אוויר לנשוף בסקסופון
אני ראשון ואחרון

זה שיר שאנחנו תמיד מחברות ל"חורבות הטמטום" - מופיעה שם הקלטה שלו, בביצוע של שיר, בלי קשר לסולם של "חורבות הטמטום". הוא היה אמור להיות בדיסק השלישי, אבל לא הספקנו להקליט אותו. לדעתי זאת אחת המנגינות הכי יפות שיוקו קאנו כתבה. והדמות שהשיר מדבר עליה נורא נגעה לליבי, גם הקדשתי לה את שיר הפסנתר. מדובר על עריק מהצבא שהמאפיה רודפת אחריו, שבגלל הסמים שהוא לקח המבנה ההורמונלי שלו השתנה והוא הפך לחצי אישה חצי גבר, והוא מתחבא על ירח מפוקפק של צדק. אז הייתי חייבת לחבר לשיר הזה מילים בעצמי אפילו שלא היו לו – במקור מדובר רק בקטע לסקסופון של יוקו קאנו.


גראוו גראוו
2003 מילים ולחן – שיר כץ
השיר השישי ב"כל הכבוד לצה"ל"
אחד השירים הראשונים שהקלטנו, ממש זמן קצר אחרי שהוא נכתב. זה אחד השירים הכי ארוכים שלנו, הכי פרוגרסייים. יש לו אינטרו ממש ממש ארוך כמו ששיר התחילה לכתוב מאז שהיא למדה ברימון, כנראה שהם לחוצים שם על זה שלשיר יהיה אינטרו... הם כנראה גם לחוצים על אינטרלוד כי יש אחד כזה ממש פסיכי אחרי הבתים הראשונים. אני החלטתי לשלב בין שני האקורדים ששיר כתבה שרחוקים טריטון אחד מהשני ולעשות שם משהו ביטונאלי מגניב כזה. שיר עבדה המון זמן על תפקיד של הסקסופון, ושילבה בין כל מיני סולואים שלה בקטע הזה, שלדעתי הוא אחד הקטעים הכי טובים של 21. המילים המקוריות היו "הרים וגבעות כרמים ושדות" ואני רציתי לשנות את זה ל"הרים ושדות כרמים וגבעות." ובבית הבא ל"קברים ושדות". והצלחתי לשנכע את שיר. מה שאני אוהבת בשיר הזה זה שבין המילים הרציניות יש המון טקסט בסגנון נונסנס וזה לא נשמע לא מתאים. זאת הייתה הפעם הראשונה שהקלטנו, אבל הצלחנו לעשות כל מיני קולות שניים מגניבים כמו בקטע של האנגלים ושל "אנשים ברחובות". המעבר מהבית הראשון לאינטרלוד גנוב משיר של אבא שלי שנקרא "ערימת גרוטאות ישנה". כשהוא שמע את השיר הוא ביקש ממני להזכיר לו באיזה שיר של הביטלס יש את הירידה הזאת..... סניליות. בהרבה מהשירים שלנו אנחנו מצטטות מדרגונבולזי - הבית של "מתי נוכל למצוא פתרון" מצוטט מהשיר פתיחה, והמשפט "זה מצחיק כל כך" לקוח גם מהתכנית. הרבה מהאקורדים בשיר הזה הם sus4, כנראה ששיר התלהבה מהם באותה תקופה. יש אחרי זה עוד אינטרלוד, שהוא בדיוק האקורדים שמאלתרים עליהם ב"שיר מזרחי" וגם ב"אדמה", ולכן אני עושה שם בדיוק את אותו תפקיד פסנתר של שני השירים האלה. והדבר היחיד שאני יכולה להגיד על הסיום של השיר זה

דיאטה
2002 מילים ולחן – יסמין וגנר
השיר השני ב"כל הכבוד לצה"ל"
מה כבר אפשר להגיד על דיאטה? לדעתי זה אחד השירים הכי טובים שלי, עם המון המון שישית מונמכת. והוא מתחיל לא על אקורד הטוניקה, מה שאף פעם אני לא מצליחה לעשות חוץ מבשיר הזה, משום מה. אני לא מבינה איך הטוניקה נשמעת טוניקה. אין בשיר הזה חמישית בכלל. והשילוב בין השישית המונמכת לחמישית של השישית הרגילה עם רביעית באמצע מאוד מוזר. הרבעית חוזרת המון פעמים אבל אין אשליה שזה הסולם. כשיש חמישית בקטע של "אצבע מבורכת" היא לא מתפקדת בתור חמישית, היא יותר אקורד שכן לרביעית איכשהו. השיר מתחיל במהלך של רביעית – חמישית של שישית, והם אקורדים במרחק חצי טון, וזה לדעתי הגוון המיוחד של השיר. הוספתי לשיר שני בתים חדשים ב2006 –

השליט זולל והעם סובל
בדרום בצפון רק רעב משתולל
ורק צלעות ישארו
בשביל מי שמסתכל

שליטים שמנים גורלם איזה קטע
ימותו מזה שהם לא עשו דיאטה
ננתק את האינפוזיה ונכתוב על זה שיר
עם שישית מונמכת לא מתים בגיל כל כך צעיר.

הרגשתי שמה שרציתי להגיד בשיר לא עבר בכלל. מעניין אותי הנושא של רעב, ואני חושבת שכל הרעב בעולם מגיע מאותו מקום באיזשהו אופן, ושהרעבים בעולם קשורים לרעבות בעולם. בתור 21 במובן של פטור נפשי, אני חושבת ששירים על מחלות נפש מסוימות מאוד קשורים לנושא של הלהקה. בתור 21 אנחנו חוקרות את עניין הטרוף והחופש והקשר בינהם. כי אני לא מאמינה שיש מישהו שהתחזה כדי לקבל את הפרופיל – גם אם זה נשמע לכם מוזר.  זה גם אחד השירים הראשונים שהקלטנו, בהתחלה הקלטנו סקסופון לאורך כל השיר, אחר כך שיר דיללה אותו, אבל בגלל שלא הפרדנו את הסקסופון והפסנתר כשהקלטנו (מאז למדנו) אז בהתחלה עדיין שומעים את הסקסופון אם מקשיבים, וזה מגניב. הקלטנו המון קולות שניים, יש קטע שאנחנו שרות עם עצמינו ב5 קולות אקורד ממש גדול של מי במול מאז'ור (לא 7) מפוזר שהולך לרה מאז'ור, שזה גם מגניב.  אחר כך כשהבאנו את זוהר לשיר איתנו לא הצלחנו לשחזר במדוייק את כל הקולות השניים, אז שיר כתבה כמה חדשים שאני לא מצליחה לשחזר אותם עכשיו, אבל אני מנסה.... ודרך אגב זה השיר הכי יפה בעולם.

הבטחה
2002 מילים – חנוך לוין לחן – יסמין וגנר
השיר החמישי ב"כן בבית ספרינו".
עוד שיר של חנוך לוין שהלחנתי. הלחן הזה שבמקור היה של שיר שכתבתי פעם לאיזה הפקה של סינדלרה זה היה אמור להיות השיר של האחיות הרעות, למזלי ההפקה לא יצאה לפועל.... כשבחרתי שירים של חנוך לוין שאהבתי, חשבתי שהלחן ממש יתאים. לצערי אין לי זמרים (אם כי יש לי פנטזיה על מישהו שיתאים לתפקיד) אז אני מלוהקת לתפקיד הגנרל הרשע. מה שלא מפריע לי כי אני נורא אוהבת את העניין של בנות שעושות קולות של בנים ובנים שעושים קולות של בנות. הרעיון לקטע של "גבעת התחמושת" בא ביום שהקלטנו את השיר, ה"מקהלה" שמופיעה שם זה פשוט אני שיר וזוהר מוכפלות הרבה מאוד פעמים בשתי אוקטבות בקולות של זמרות, זמרים וסבתות. בריצנות, סבתות, זה מה שנותן למקהלה את הגוון הגבעטרוני. 


הבטחות של אלוהים לאברהם
2002 מילים – חנוך לוין לחן – יסמין וגנר
השיר הרביעי ב"אחו".

את הלחן כתבתי ב2000. ולא הצלחתי למצוא לו מילים הרבה זמן. חשבתי על משהו כמו:

אם רציתי לשנות את כל מה שקויתי
אולי קצת טעיתי
אין מצב עכשיו למשהו חדש

נשמע נורא, ולכן זה לא המילים.... נגנו אותו אינסטרומנטלית בהופעה הראשונה ראשונה שלנו במרקיה. כשעברתי על שירים של חנוך לוין פתאום שמתי לב שהשיר הזה מתאים בדיוק ללחן. אז לקחתי אותו. מה שאהבתי בלחן הזה זה שלא רק הצלחתי לכתוב שיר עצוב במאז'ור, אלא שגם כל הקורדים הם מאז'וריים, (חוץ מאחד) בלי לשים לב עשיתי בשיר הזה ממש מהלך סקוונציאלי, עם מהלך קטן באמצע של תנועה נגדית, מה שהמורה שלי קורה לו "האיקס הטוב", ושהאקורד של השניה מהמהלך הוא פשוט מאז'ורי במקום מינורי, ואני ממש לא מבינה את הסוף של המהלך, אין לי מוסג מה אני עושה שם, אם מישהו יכול לעזור אתם מוזמנים.... זה איכשהו עושה מודולציה מלה במול מאז'ור לדו מאז'ור כשהשישית המונמכת שווה לטריטון או משהו כזה. אני ממש אוהבת את איך שהשיר הזה יצא, ושאני שיר וזוהר שרות כל אחת בית, והשלושה קולות בסוף. בסוף הדיסק יש הפתעה אחרי 2 דקות של שקט של השיר הזה עם אפקט נורא מוזר וממש מפחיד, כדי לעשות סיוטים למי שילך לישון עם הדיסק הזה או משהו כזה.... 

היודע את המשמעות לכל
2002 מילים ולחן – שיר כץ
השיר השמיני ב"אחו"
אחד השירים הכי טובים של שיר. שיר מעולה. שנקרא הרבה זמן "השיר החדש" כמו הרבה מהשירים שלנו, עד שמצאנו לו שם. השיר נכתב על הרבה דברים, בעיקר על חלום של חברה שלנו, חן. שהתיאור נוף שלו זהה לתיאור נוף בשיר, והמורה למטמטיקה של אותה בחורה יודע שם את המשמעות לכל. כמובן שכשאומרים על מישהו שהוא יודע את המשמעות לכל זה גורם לחשוב על אלפרד, ולכן זה גם עליו שהוא "נופל במדרגות ומסתבך בחבלים" מה שיכול לקרות רק לאלפרד. זאת כמובן שורה שאני הוספתי כמו "כמו באיצטדיון עושה גלים"  ו"אצלננו בעולם יש רק אחו ומדבר הכל מוגדר יפה אן דבר שמכוער" הסיבה היחידה שהשיר הזה לא בדיסק הראשון היא שהחלטנו בשביל ההמשכיות ש"אלפרד" יהיה בדיסק הראשון והשיר הזה בדיסק השני כי שניהם עליו. הוספנו לשיר הזה הרבה קולות שניים בהקלטה, שזוהר כץ שרה, ואחר כך כבר לא יכולנו לעשות אותו אחרת. גם בשיר הזה יש הרבה ציטוטים מדרגונבולזי, ה"יודע את המשמעות לכל" מתפרש שם בתור המלך קאיו. עשינו לשיר הזה גרסה שלמה של מילים שקשורות לדרגונבולזי, וכמה שורות נכנסו לשיר האמיתי למשל "יחד על העננים נחצה את השמיים" במקום "יחד עם הציפורים נחצה את השמיים" וכמובן השינוי בסוף של "זה לא חשוב לאן אגיע תמיד אוכל להיות סופר סאעיה" אין מקום לטעות..... לשיר הזה יש פתיחה מאוד יפה אם שמתם לב שיר מנגנת רה בזמן שאני מנגנת רה#, ואנחנו שרות סי בקר על אקורד של סול מינור. אנחנו אוהבות לעשות כאלה שטויות.... יש קטע אילתור אחרוך בשיר הזה שלדעתי זה האלתור הכי טוב שיצא לי אי פעם. שומעים את ההרמוניות של שיר שמשתמשת בכל שיר שלה באקורד של הטריטוו, כאילו הוא חלק בלתי נפרד מהסולם. האקורד סי במול מופיע ברצף של האורדים בסולם מי מינור, וזה בכלל לא נשמע מוזר. אחר כך בבית השני שיר עושה רצף אקורדים מאוד מזור וגאוני, ובסוף שלו גם יש לה מעברים עם אקורדים במרחקים של טריטון וחצי טון, וזה נשמע כל כך יפה. זה אחד משירי האחו שלנו, ששמנו לב שיש לנו הרבה כאלה ולכן הוצאנו דיסק שלם בנושא.

ואגינה דנטטה
2005. מילים ולחן – יסמין וגנר
השיר ה11 ב"אחו"
שיר שהוקלט מעט מאוד זמן אחרי שהוא נכתב. רצינו שיהיה שיר שדומה לקאאונסא"פ, שיסגור את את "אחו". כתבתי את השיר הזה להצגה גרועה ששיחקתי בה, וכמובן שהחליטו להוריד אותו.  שיר הכניסה כל מיני ציטוטים מאופרות בסקספון, בגלל שאני אומרת שם "מכלת הלילה" מתישהו, וזה יוצא ממש מגניב. בשיר הזה יש גם שני קולות מגניבים שאני כתבתי הפעם. השורה "תכניות לילדים" כמובן מתייחסת לתכניות טלוויזיה לילדים, אבל אני מודעת לזה שכל מי ששומע את זה חושב אחרת, אבל בשבילי זה מדבר על טלוויזיה... יש שם דיאלוגים מגניבים של הסקסופון טנור והאלט כמו ב"קאאונסא"פ". יש שם קטע סולו ביזארי עם איזה אקורד משולש שלא קשור לכלום ששיר מנגנת שהחלטנו להשאיר כי זה גדול!! את רצף האקורדים של השיר הזה לקחתי לשיר שאני כותבת עכשיו, ואני רוצה לפתח אותו.

חורבות הטמטום
2002 – 2005. מילים ולחן – יסמין וגנר
השיר התשיעי ב"כן בבית ספרינו"
ב2002 היה לבית שלו לחן שונה ולא ממש אהבתי אותו אז שיניתי אותו ב2005 ממש לפני ההקלטה. הכנסתי את כל האקורדים המרובעים עם כל הטנשנים והאקורד הנפוליטני המגניב כי קצת נמאס לי ממשולשים. השיר הזה עובר מסולם לה מאז'ור לסי במול ואחר כך לדו מאד'ור דרך אותם שני אקורדים של מי במול- פה שמתפרשים שונה בכל סולם, ולדעתי זה ממש יהה. את הפזמון השארנו בדיוק אותו דבר. ושכחנו לגמרי מהבית שכתבתי ב2002:

אעזוב את כולכם במצפון נקי
ואסע למקום שבו הגראס חוקי
ואתפוס לי איזה אחד איטלקי

אני לא מאמינה ששכחנו ממנו, מאז אנחנו עושות אותו בכל הופעה, אבל אין אותו בדיסק, ונזכרנו אחרי שמחקנו את כל מה שהקלטנו, אל תכעסו עליי, זה 12 ערוצים שלא שייכים לנו והיינו חייבות למחוק כל פיסת הקלטה מהמכשיר... לעצרי אין את השורות האלה בדיסק... את הבית שבא אחר כך שרה הדמות של האמא של מוסי מה שאמור להראות שהיא כן קיבלה אותו בסוף אפילו שהאבא לא מקבל אותו ב"מקרה קב"ני" שבא קודם. כשהלחנתי את השיר הזה מחדש אז כתבתי מנגינה שמנוגת מעל האקורדים החדשים בסולם מי מאז'וור שיוצרת בי טונאליות יפה עם הלה מאז'ור. כשהקשבנו גילינו שבמקרה יש על ערוצי הקלטה אחרים באותו זמן הקלטה של שיר מנגנת את המנגינה של הג'ופיטר ג'אז, והסקסופון לא מכוון אותו דבר בשני הערוצים שזה הוקלט עליהם מה שגורם לזה להשמע כמו משהו עם רבעי טונים. המנגינהשל ה"ג'ופיטר ג'אזז" היא בסי במול מאז'ור, וזה נשמע ממש ממש טוב ביחד עם הבית של חורבות הטמטום, ויוצרת מן טריטונאליות או איך שלא קוראים לזה. הקלטנו את השירה לשיר הזה אחרי שבוע וחצי לחוצים מאוד של הקלטה שהקלטנו בהם את רוב "אחו" ואת כל הדיסק השלישי, וזה היה השיר האחרון, וכבר לא יכולתי כל כך לשיר אחרי שהתעללתי בעצמי כל השבוע, ובאחת הנסיונות הלך מצויין רק ההברה האחרונה של "מפגרים" לא יצאה לי, אז אמרתי בקול מוזר (שזה הקול של מאריק מ"יוגי") "ה"רים" לא יוצא לי אני לא מבין". וכמובן שהמשפט הראשון שנאמר היה "בואו נשאיר את זה בדיוק ככה"....

חיים בדיסוננס
2001. מילים ולחן – יסמין וגנר
השיר השני ב"כן בבית ספרינו"
אחד השירים הראשונים שלי שנשאר בדיוק כמו שהוא. כתבתי אותו כשהייתי מאוד עצבנית אחרי שמישהו זרק אותי בפעם הראשונה בחיים. אבל אין לזה קשר במילים רק באקורדים העצבניים. יש בשיר הזה שורה "זורקים סתם אקורדים על הנייר ומה שיוצא יוצא" אבל השיר הזה ממש לא נכתב ככה. לעומת זאת זה נתן רעיון לשיר והיא כתבה ככה את "ראו" משום מה התחשק לי לכתוב את המילים של השיר הזה על מה שאנשים חושבים על התלמידים של הניסויי. יש לי הרגשה שהתקבל הרושם המוטעה שאנחנו מסכימות עם כל מילה, אבל אני לא רוצה לתקן אף אחד כי אני אוהבת שלא מובן לגמרי אם שירים הם באירוניה או לא, וגם זה לא חייב להיות מוחלט. זה נורא מצחיק הבית של "כיור מלא כלים ובית מלוכלך" כשאז עוד לא ידעתי שאנחנו עתידות להיות חולות נקיון אובססיביות שמה שהן עושות כל היום זה לאפות. לזכותי יאמר שפעם אני ואפרת גרנו בקיבוץ ביחד והחדר שלנו די תאם את התיאור בשיר.... היה לי נורא כיף לכתוב את המשפט של "חשבתם שנלך לצבא? חשבתם שנמצא אהבה? לא רוצים ולא רוצים" שהסביר בדיוק את מה שחשבתי באותו רגע, ואני עד היום מאוד נהנת לשיר אותו. מה שניסיתי לעשות בשיר הזה זה להשתמש רק באקורדים משולשים אבל בכולם, ואיכשהו להכניס אותם לשיר. אז יש הרבה אקורדים לפעמים במינור ולפעמים במאז'ור. זה קצת כמו תרגיל. אבל זה מגניב. בהקלטה רציתי לעשות בלוקים של המון סקסופונם שמנגנים את האקורדים בהתחלה. לצערי אדם היה בחדר באותו זמן ורדה בי שאני ממהרת את הקצב ושאני אנגן עם מטרונום ולכן יצא כל הדרייב מהשיר הזה. אני אשמח להקליט אותו שוב. אבל הוא עדיין יפה. וכמובן הסיום של השיר מלא בשביעית מונמכת כמו שאנחנו אוהבות....



חמושה במספריים
2002 מילים ולחן – יסמין וגנר
השיר הרביעי ב"כל הכבוד לצה"ל"
מה כבר אפשר לכתוב על שיר כמו "חמושה במספריים"? השיר כמובן נכתב על מישהו מאוד מסויים, שעיצבן אותי ורציתי לחתוך לו איברים מאוד מאוד מסויימים עם מספריים. אבל היום אני אוהבת לפרש אותו על כל המין הזכרי.... יש בשיר הזה מה שאנחנו קוראים לו "הרמונית באטמן" השיר בסולם לה מינור וכל הזמן עוברים בין האקורדים לה מינור לפה מינור. ובשיר הזה יש חמישית, אבל היא מופעה מיד אחרי הראשונה במהלך, שזה יוצא ראשונה-חמישית-שלישית-שישית (מינורית). אני ממש אוהבת את המלודיה המפחידה של פשוט אקורד שבור בירידה ואז בעליה, אבל זה ממש מפחיד. באמצע יש קטע מעבר שהוא גם אחת המנגינות של דרגונבולזי. בסוף השיר יש עיווט של הסוף של "חתול בשק" של ענבל פרלמוטר, אצלה זה "לחלום לרקום לפרום" ואני הפכתי את זה לגרסה הפסיכופטית של "לחתוך לגזור לקטום". אני חושבת שלהקת 21 צריכה לעסוק גם בצד הפסיפוכטי שלנו בתור חולי נפש עם תעודות. או יותר נכון חולות נפש עם תעודות. מה שלא כדאי לזכרים טפשים להרגיז. גם רציתי להתייחס לשפל בתור דבר טוב וגאות בתור דבר רע.

חרקים עם כנפיים
2002. מילים ולחן – יסמין וגנר
נכון, השיר הזה לא בדיסק. הוא היה אמור להיות בדיסק השלישי, אבל לא הספקנו להקליט אותו. הסיבה שלא עשינו אותו בהופעות היא שכשעשינו אותו בהופעת "חגיגות ה21 ליסמין" בחאן הקטן ב2003 התפקענו מצחוק מאיזשהי סיבה והיינו חייבות להפסיק את השיר ומאז פחדנו לעשות אותו. זה היה נסיון שלי לכתוב שיר אהבה, זה בעצם בערך השיר אהבה היחיד שכתבתי, אבל הוא לא כתוב למישהו מסויים, אלא סתם. ויש בו ציטוט מאיזה שיר של פינקפלויד, אבל שכחתי איזה....
יש בו הרמוניות מגניבות של כל מעגל התרצות בירידה, אחר כך הכנסתי את אותו מהלך ל"מקרה קב"ני". זה נורא יפה. וגם יש בו את הטוניקה המאג'ורית פתאום במינור פעם אחת, וזה מגניב. יש בשיר שורה יפה של "לשבור לי את הלב אתה נאבק לא למדת שאי אפשר לשבור אבק, אין לי מזל טיפת מזל בכלל חרקים עם כנפיים מושיטים אזניים לחלל" שזאת גם האובססיה שלי לאזניים וגם לחיזרים. וגם לכנפיים של חרקים. לא משנה.

ילד לא רוצה לשמור על העולם
2004 מילים ולחן – יסמין וגנר
שיר הנושא של "כן בבית ספרינו"
טוב, אני אתחיל מזה שהשיר הזה ממש לא על בית הספר שלי..... זה שיר שנכתב כמובן כתשובה לזה שהשיר "תשמור על העולם ילד" ממש אבל ממש עולה לי על העצבים. בהתחלה מוסי ומוסי מתבלבלים וחושבים שזה השיר שלהם כי הוא קצת דומה... זוהר כץ שרה את הבית הראשון. כל השיר הוא אותם 3 אקורדים, רק בסוף השיר יש את האקורדים של "מקרה קב"ני" כדי לתת מסגרת לדיסק. בשיר הזה יש הרבה דמויות של מורים ובעיקר המורה והמורה. יש את המורה שלנו למטמטיקה בן צבי שתמיד צועק "אין צ'אנס" אז הוא יצעק את זה לאורך כל הדיסק... רציתי להזכיר את הענין שביום האחרון של בית ספר נותנים לתלמידים להשתולל ולרדת על המורים, ואז הם מרגישים כאלה כלים אפילו שהם עשו בדיוק מה שאמרו להם כל יום אחר, ושתמיד מזכירים לנו בכל הימים האחרונים האלה על זה שגורלנו ללכת לצבא ומשמיעים את "תשמור על העולם ילד"

ילדי ה21
2001 מילים ולחן – יסמין וגנר.
השיר הראשון ב"כל הכבוד לצה"ל"
הכוונה לא למאה למי שלא מבין... השיר הזה יורד על כל מיני שירים על הורים של חיילים. הבתים הראשונים הם על איך שההורים מדברים אליך. אחר כך יש את האפשרות השניה. הכנסתי לשיר את המעט מוסגים צבאיים שאני מכירה מאיך שכל מיני מוסי מדברים. אני חושבת שהעניין של האיקסים על הרובה ממש מזעזע. וההורים שלי נורא עיצבנו אותי בתקופה שהם לא רצו שאני אעשה שנת שירות אלא שאני אלמד משהו פשוט שאפשר למצוא בו עבודה בלי להפעיל את השכל וכאלה. באמצע השיר יש קטע מעבר שלקוח כמובן מהפתיחה של דרגונבולזי. ההרמוניות בשיר ממש פשוטות אבל זה שיר שממש מרגש אותימשום מה. אני חושבת שיש משהו בהרמוניה של חמישית של חמישית שהולכת לרביעית במקום לחמישית שאף פעם לא יפסיק לרגש אותי. אני יודעת שכתבו את זה במליון שירים לפני אבל לא איכפת לי. ה"לאט לאט" היה משהו שמורה מסויימת שלנו כל השמן אמרה לנו. ילדי ה21 הוא שיר מאוד חשוב, כי זה השיר הראשון שכתבתי בשביל הלהקה ושומעים את זה.

ימימה פרפרים עפים באחו
1996 מילים ולחן – יסמין וגנר
שיר הנושא של "אחו"
השיר הכי עתיק של 21. כתבתי אותו בסוף כיתה ח'. זה היה בבחירות כשביבי זכה, וחברה שלי ימימה שהנצחתי את שמה לנצח, היייתה בדכאון מזה. והדבר שהיא הכי שנאה זה שאמרו לה שהיא ילדה וזה לא צריך לעניין אותה. אז כתבתי את השיר הזה כדי לעודד אותה. ניסיתי לשיר לה כל מיני דברים ואז פתאום באתי עם השורה הזאת "ימימה פרפרים עפים באחו" והיא אמרה לי "הדבר האחרון שאני רוצה לראות עכשיו זה פרפרים עפים באחו!!!" ואז שרתי לה את זה כל היום, בהתחלה זה היה במנגינה של "Do you want to know a secret" של הביטלס ואחר כך כתבתי לו מנגנה משלי. ומאז כולם שרו לה את זה בבית ספר ושגעו אותה. ואז התחלנו לפתח את הנושא של האחו, שזה מקום כל כך נפלא עד שהוא מעורר בך יצרים פסיכופטיים. שכולם שם עם בגדים לבנים והם אנשים מכל העולם, שזה אחו עם פרחים ופרפרים ומים מפכפכים, שכל הפוליטיקאים שמגעים לשם הופכים לסבאים טובים, כי כל הפוליטקיאים הם זקנים, אז יש להם פוטנציאל, שהחדשות הכי חשובות שם זה "נמצא החתלתול האבוד" וכל כך נפלא שם שבא להקיא. ואז זה הפך אותנו למאוד שליליות, למשל היינו מאחלות אחת לשניה שנה רעה ויומולדת עצוב. בעקבות כך העולם של האחו הפך לחלק מאוד חשוב בחיים שלנו ולכן הוצאנו דיסק בנושא. שרנו את השיר הזה בהצגה שעשינו בכיתה י', ואז עוד יותר אנשים שרו את זה לימימה. אף פעם לא היו לשיר הזה ממש מילים מוגדרות, תמיד אילתרתי אותם, אבל בשביל ההופעות והדיסק כתבתי גרסה מוגדרת. ויש שם כל מיני קטעים של 3 קולות כמו בסוף שהם מגניבים. הבעיה הגדולה שהיתה לי עם השיר זה שהיו אנשים שלא הבינו שזה שיר אירוני וחשבו שכל מילה שם ברצינות. בדרך כלל זה משעשע אותי כשזה קורה, אבל לא במקרה הזה.....


כל הכבוד לצה"ל
2001 מילים – שיר כץ ויסמין וגנר לחן – יסמין וגנר
שיר הנושא של הדיסק הראשון
מה שיפתיע את כולם זה שלא רציתי לעשות את השיר הזה. חשבתי שהוא ממש דבילי. אבל שיר התעקשה, וזה הפך לשיר הנושא של הדיסק. והוא כמובן עדיין ממש דבילי. חשבתי לרשום כאן את השמות של כל הבנות שאי פעם עשו את "מוסי ב'" בהצגה שהשיר הזה מגיע איתה בהופעות, אבל זה כל כך הרבה. זוהר כץ כמובן היא מוסי א' ובעיקר הגר יולזרי עשתה את מוסי ב', גם טל הצ'לנית עשתה אותו פעם ואמלי נסטר כמה פעמים אבל היו עוד המון... כעת כשאני מופיעה לבד אני מזמינה מתנדבים. מוסי היה דמות שליווה אותנו לאורך התיכון. זה התחיל מזה שתמיד צחקנו על איך חיילים נשמעים כשהם מדברים בטלפון באוטובוס. רציתי לבחור שם שיהיה ממש שם של חייל ממוצא, אבל שיהיה משהו ששייך לנו ושברור שהוא שייך לנו. היה נראה שאין סיכוי, עד ששמעתי חייל שדיבר בטלפון באוטובוס ואמר "הלו? מוסי!! גבר, מה העניינים?" ה"הלו מוסי" הזה ליווה אותנו כל התיכון, היה לנו כל מיני "קטעים" של מוסי מדבר עם אמא שלו, מוסי מדבר עם חברה שלו, מוסי מדבר עם מוסי השני וכאלה... בסוף הרגנו את מוסי מסרטן במוח, כי הוא דיבר יותר מידי בטלפון עם מוסי. אבל אחר כך הקמנו אותו לתחיה עם 21. יש בשיר הזה את הקטע האהוב עלי של בנות שעושות קולות של בנים. אני לא חושבת שזה שיר על הצבא, אני חושבת שזה שיר של איך אנשים שלא היו בצבא רואים את הצבא, והוא גם ההסבר ללמה אנחנו לא כשירות נפשית להתמודד עם זה. הרבה פעמים רצינו לעשות את השיר עם שחקן לכל דמות, אבל אף פעם לא הצלחנו "לגייס" מספיק אנשים למטרה. לשמחתי היו כאלה שהתעצבנו על הרמיזות הדקות שפזרנו בקשר לפדופיליות של בחור בגיל הזה. כשהתחלנו לחפש את הקולות הייתה לנו בעיה כי המורה והאמא נשמעו אותו דבר. הדמות של האבא והדמות של המורה היו חיקויים של שני מורים שונים שלנו. האבא אפילו הופיע בהצגה שאני ושיר שחקנו בה שנקראה "יוסי". (היו לנו שתי הצגות שנקראו יוסי כשאני חושבת על זה) מורה אחד זה אבי ומורה שני זה גדעון. אבל המורה והאמא נשמעו אותו דבר, ואז בא לי הרעיון של לעשות לאמא קול ממש ממש ממש גבוה. ואז יכולתי להתחרע על צלילים ממש גבוהים ולהשוויץ שאני יכולה לעשות אותם, בהופעה בקמלוט ב2005 זוהר הצליחה גם היא לשיר את הרה הגבוה הזה מאוד יפה. כל הכבוד לצה"ל תפס הרבה יותר חזק ממה שחשבתי, ידיד שלי אפילו שם אותו בהודעה שלו בטלפון. לאחרונה כתבנו את הגרסה השניה לכל הכבוד לצה"ל שנקראת "מוסי בשירות לאומי". כידוע בסוף השיר מוסי יוצא על קב"ן, אז זה שיר ההמשך, אם כל מיני פנינים כמו "אצלנו בבית הספר מחנכים גם, לתרום בכל צורה למדינה ולעולם" או "גאווה של אבא, לא צריך להתייאש. אחרי הכל יצא ממנו חובש!!" ו"יפה לו שיער ארוך אבל הוא לא מדהים, זה פשוט לא זה כי הוא הוריד את המדים". הדמויות של מוסי ומוסי, חוזרות בכל מיני שירים בדיסקים הבאים ומלווים אותנו בדרכינו, יש גם עוד כל מיני דמויות, שכולן, כולל אלפרד והגנרל הרשע, מופיעות בקומיקס של 21, שעוד לא פרסמתי.

כשילדתם אותי
2002 מילים ולחן – יסמין וגנר
שיר חמישי ב"אחו"
זה התחיל בתור לחן ל"אבי היקר שתעמוד על קברי" של חנוך לוין. אבל פתאום רציתי לכתוב לו מילים משלי. על הנושא שילדים צריכים להגן על ההורים ולא להפך, כאילו מיצרים אותם בשביל למות במלחמה. יש בשיר הזה קטע מעבר של הרמוניות מגניבות, עם הרבה מעברים בין סולמות, בצורה שמפרשים שישית מונמכת-שביעית מונמכת בתור רבעית-חמישית. זה מגניב כזה. ויש שם קטע של 3 קולות שכתבתי, כשאני שיר וזוהר שרות. מישהו אמר לי שההורים שלו ממש כעסו שהוא לא הלך לצבא והם נרגעו קצת אחרי שהוא הקריא להם את השיר הזה. זה ממש ריגש אותי...

כתם נפשי
2005 מילים ולחן –יסמין וגנר
שיר ראשון ב"אחו".
השיר היחיד שלי שלא ב4 רבעים. זה במבנה של פעמים 5 שמיניות ופעמים 6 שמיניות. ה6 שמניות הוא לפעמים 3,3 ולפעמים 2-2-2. קטע האלתור הוא בהתחלה 2-2-2 ובסוף 3-3. כל השיר מאז שמתחילים לשיר הוא 3 שמיניות ואחר כך הופך ל4 רבעים. כתבתי את השיר במי במול מאז'ור כדי שהוא יהיה לשיר בדו מאז'ור עם הטרנספוזיציה של הסקסופון אלט. כתבתי את השיר הזה אחרי שהיה לי ויכוח עם סרגיי, אחרי שהוא אמר ש"החיים הם לא משרד של קב"ן", ואני לא הסכמתי איתו ואמרתי שהחיים הם כן משרד של קב"ן. כי אני חושבת שאחרי שנותנים את ה"הצגה" לקב"ן, אי אפשר להתנהג אחרת.

לא רוצה
2002 מילים ולחן –יסמין וגנר
השיר השביעי ב"אחו"
זה שיר די קצר שהוא פשוט מהלך של אקורדים מקבילים בעליה. הוא תמיד בא בהופעות אחרי "כשילדתם אותי" וזה השיר היחיד שלנו שאני לא מזדהה איתו. בהתחלה זה היה רק בלשון נקבה, אחר כך רצינו להפוך אותו ללשון זכר שיהיה קצת משעשע, ואז החלטנו לעשות גם וגם. כדי לגוון הפכתי את הבית האחרון לסגנון כוראל, כי בדיוק למדתי את זה באקדמיה, וזה גם ניגוד לתנועה מקבילה שיש בכל הבתים האחרים. עשיתי בכוראל אוקטבות מקבילות בין הבס לאלט, אבל אני מקווה שלא שמים לב. גם שמנו שם אפקט ממש מגניב במחשב. אנחנו שרות את זה ב3 קולות ואת הבס נגנתי בסאונד של אוגב, כי לא היה לי לצערי זכר שישיר אותו, (למרות שהייתי יכולה לחשוב על כמה מועמדים) אבל זה עדיין יצא מגניב. אני חושבת שבלי קשר השם של השיר מרגש אותי, גם בשיר מקרה קב"ני מוסי צורח הרבה פעמים "לא רוצההה!!!!"

מנגינה ישנה עצובה
2002 מילים – חנוך לוין לחן – יסמין וגנר
שיר חמישי ב"אחו"
עוד שיר של חנוך לוין. הלחנתי אותו בזמן שדיברתי בטלפון עם שיר. חסרת נימוס שכמוני, ישבתי על הפסנתר ונגנתי את ה4 אקורדים האלה, ואז אמרתי לה שאני אתקשר אחר כך. אני יודעת שהמנגינה שכתבתי היא הכי לא "מנגינה ישנה עצובה" אבל אני אוהבת להלחין שירים ההפך ממה ש"צריך". זה השיר הראשון שזוהר שרה איתנו, בהתחלה היא שרה איתנו בהופעות רק את השיר הזה ואז היא הצטרפה לעוד שירים. יש את קטע המגניב שאני שרה לאט ושיר וזוהר ממשיכות לשיר מהר, זה ממש מגניב. השיר הוא רק 4 אקורדים אבל הוא עובד ממש מגניב. הסיבה שאנחנו צורחות ניגונה היא שזוהר החליטה שלבתים שלא שרים בהם קוראים ניגונה, משום מה, והתחשק לנו לצרוח את זה. מי שאומר "מה הקטע שלכם" זה כאילו אדם, אח של שיר, הוא "אומר" את זה בכמה שירים. יש כל מיני דמויות שלא מבינות מה הקטע שלנו בכמה שירים. לא זכור לי למה אבל החלטנו להפוך דווקא את השיר הזה לשיר השיגועים של הדיסק.

מקרה קב"ני
2003 מילים ולחן – יסמין וגנר
השיר השמיני ב"כן בבית ספרינו"
בהתחלה כתבתי את השיר הזה סתם בתור שיר לכבוד יומולדת 21 שלי. גם זה שיר שלא רציתי להקליט כי לא חשבתי שהוא טוב ושיר שכנעה אותי שכן עושים אותו, פחדתי כי הוא קצת ארוך, ובעצם השיר הכי ארוך שלנו. בשיר הזה חוזרות כל הדמויות כולל מוסי אבל הפעם זה שיר רציני. כמעט אין לנו שירים רציניים. אבל הוא יצא ככה, אפילו שבהתחלה הוא לא היה אמור להיות. רציתי לרדת לשורש עניין הבעיות הנפשיות שנגרמות לאנשים שהשתגעו בגלל הצבא ויצאו על קב"ן. הכנסנו כל מיני משפטים כמו שהאבא אומר שהוא ירים כמה טלפונים שיחזירו למוסי את הפרופיל. מישהו סיפר לי שאבא שלו אמר לו את זה, וזה עשה לי משהו, כל העניין של הורים שלא מודעים למצב נפשי קשה של הילדים שלהם. בפעם הראשונה שנגנו את הפתיחה של השיר היא הייתה כל הזמן אותם אקורדים, כשהקלטנו את זה החלטתי לשנות את זה שיהיה כל פעם משהו אחר, והחלטתי שהרטע הזה צריך לחזור באמצע עם מילים אחרות. אני ממש אוהבת את הקטע כשזה חוזר שמתאר את הפגישה עם הקב"ן, שכל מה שצריך זה קווים מקבילים על היד השמאלית, אחרת הם לא יקלטו שיש בעיה. בפתיחה אני מסבירה ש21 זה טירוף וחופש ביחד למי שלא הבין. אני לא יודעת על בני אדם אחרים, אבל תמיד כשנתקלתי בטמטום אנושי ושניסו להכריח אותי לעשות דברים התנחמתי בגלל סיבות אסטרונומיות, שכדור הארץ בעצם כל כך קטן ועומד לההרס, ושהם לא יכולים לעצור את זה, אז הם בטח לא אנשים כל כך חשובים. תמיד שנסעתי באוטובוס צפוף ומחניק רציתי שזה יגיע יותר מהר. אני לא יודעת למה הפזמון זה "העולם מתפוצץ  והכל בגללי" אבל משום מה זה נראה לי נכון לכתוב את זה. הדבר היחיד שבני האדם יכולים לעשות אם הם לא יכולים לעצור את זה, זה לגרום לזה לקרות יותר מהר. נראה כאילו לזהם את כדור הארץ זה מה שהם קוראים לו ה"חובה" שלנו, להרוס את העולם במלחמות הטיפשיות שלהם, כמו בשיר "אדמה". בכל פזמון מישהו אחר מדבר בהתחלה זה מוסי שמתחנן לרופא שיעזור לו ויאזן את החומר הכימי שלו, אחר כך זאת פסיכולוגית שמנסה לדחוף למוסי כדורים, אחר כך זה האבא שאומר שהוא יכול להפעיל קשרים ולהעלות לו שוב את הפרופיל. חלק מהשיר מדבר על מוסי וחלק מהשיר מדבר עלי. אחר כך מוסי גומר לא לדעת מה לעשות ולהרגיש אשם והוא מגיע לשלב שהוא מסוגל לצרוח "לא רוצההה!!!!!11" ואז יש את השיחה עם הקב"ן אבל היא באה ממקום שלם יותר דווקא משוגע פחות ויותר עם נחישות להתנגד למה שעושים לך, אבל מצד שני עם הידיעה שכל החיים עכשיו תהיה משוגע אחרי מה שהם עשו לך. ואז המחשבה שמעכשיו אתה נגד העולם. העולם שונא אותך אז אתה שונא אותו, אבל זה קטע של לשנוא ספציפית את כדור הארץ, עם קו המשווה והכל ולהזכר במה שהמורים (זה עדיין הדיסק שלהם) לימדו אותך עליו. בקטע של לאהוב את מה שהם למדו אותך ולשנוא את מה שהם "חינכו" אותך. ואז יש קולות של כל מיני אנשים שכאילו בתוך הראש, שלי או של מוסי, ששואלים כל מיני דברים אבל אנחנו יודעים שבסוף זה יעלם. אחר כך אני נורא כועסת שזה לא מעניין אנשים הגודל של כדור הארץ, אבל מעניין אותם שהם רוצים להלחם. אבל בסוף לא יהיה מי שיזכור את סיפורי הגבורה שלהם. אחר כך יש כל מיני צווחות וכל הדמיות, כולל הכבשים מהאחו, עושות שיגועים. ולוקחים את המחלות נפש שלהם באופן חיובי. והשיר נגמר ב"להיות משוגע זה אולי דבר אסור, אבל זה ששפוי מסוכן לציבור". מה שהגיוני. בשיר הזה יש הרמוניות מטורפות שאני לא זוכרת בדיוק מה קורה שם, זה מתחיל בדו מאז'ור אבל עובר בלי מודולציה ללה מאז'ור, במהלך הבית יש מודולציה הסטרית למי במול מאז'ור אחר כך בתרצות יורדות לדו מאז'ור ואז החמישית מתפרשת בתור שביעית מונמכת של לה מאז'ור שוב. זה שיר שדי קשה לי לשמוע, גם קשה לי לכתוב עליו, כי הוא כזה מכה לפרצוף, הוא חושף כזה ולא תוקף אף אחד. זה שיר שחושף את המקומות הרגישים בלי שום אמצעי הגנה. אני חושבת שהשיר הזה מסכם את כל העבודה שלי עם הלהקה ואת כל הפילוסופיה שלי בתור 21.

סול רה סול סי לה
1998 מילים ולחן – יסמין וגנר
השיר הראשון ב"כן בבית ספרינו"
את המנגינה כתבתי הרבה לפני המילים. אבל היה לי רעיון למילים האלה כבר בהתחלה. זה שיר בסולם מקסולידי. שמצטט את ההתחלה של
I’ll follow the sun 
של הביטלס, אבל לוקח את זה למקום אחר. מה שמגניב בשיר הזה זה שהדיסוננטים לא נפתרים אפילו לא בסוף, ונשארים תלויים באוויר. עד אז לא עשיתי כאלה שטויות, כתבתי את השיר הזה ממש מזמן. רציתי לשים בדיסק על הבית ספר כל מיני שירים שכתבתי בתקופה של בית הספר. כתבתי אותו על הקיבוץ שעשיתי בו שנת שירות, אפילו שזה היה כמה שנים קודם, תכננתי לעשות את זה כבר אז. הבית על "האנשים שאותי מחפשים" זאת בדיחה פרטית שלי ושל שיר, באמת שלא הייתה לי פרנויה שיש אנשים שאותי מחפשים.... ה"אם תסתכל ואם לא תתבלבל תגיד פספסתי חבל איזה חוסר של מזל" נכתב למישהו מאוד מסויים וגם מתחרז עם השם המלא שלו, כך שאולי זה ירמז לו... אני שרה בבית הראשון עם עצמי בשני קולות שזה ממש כיף, ואחר כך שיר שרה את הקול השני. הסולו סקסופון בשיר הזה הוא עניין ממש ביזארי. הקלטתי כל מיני שירים רק בפסנתר ושירה בזמן ששיר הייתה צריכה לעשות משהו, וסיימתי באיזה 4 בבוקר, אז אמרתי לשיר שאני הולכת לישון והיא אמרה שהיא תקליט קצת סקסופון. כשקמתי ב8 בבוקר היא לא הבינה למה אני ערה באמצע הלילה. היא הקליטה כמה סולואים על השיר הזה אחרי הרבה שעות שהיא לא ישנה. וזה יצא ממש משונה. בסוף היא לקחה כל מיני דברים מכל מיני סולואים. וזה יצא ממש יפה בדרכו הביזארית. החלטתי לסיים את השיר ב"זה שיצאנו על 21 זה לא אומר שזן נכחד" סתם כי התחשק לי להראות שזה לא סוף העולם כמו שאנשים חושבים. רציתי בהתחלה לקרוא לשיר "זן נכחד" אבל כבר יש שיר "זן נדיר" והשם העממי של "סול רה סול סי לה" ממש תפס.

Sunny night
קטע אינסטרומנטלי ששיר כתבה לפסנתר וסקסופון. לא היה לנו רעיון איך לקרוא לזה, אז חשבנו שנקרא לזה באיזה שם מפגר כמו "סני דיי" כמו השמות מהרילבוק שהם ממש מפגרים, אבל אז חשבנו שאם כבר "סני דיי" אז למה לא "סני נייט", גם אחד הציורים של שיר זה ציור של לילה שהשמש זורחת בו כמו בעליסה בארץ הפלאות, אז זה התאים. אם אני אמצא את התווים שלו איפשהו אני אעשה איתו משהו.

פסנתר
2004 מילים ולחן – יסמין וגנר
השיר התשיעי ב"אחו"
אח שלי, נעמן, מנגן אותו כי אני ממש לא יכולה. אני לא יודעת מאיפה יצא לי שיר כזה. זה כנראה בהשפעת יוקו קאנו. חשבתי על הדמות שלה בג'ופיטר ג'אז, אבל כתבתי את השיר לפסנתרן של הסקסופוניסט הזה שהוא בכלל לא דמות סתם רואים אותו לשנייה מנגן איתו, אבל חשבתי שהוא תוהה לאן הוא נעלם. השיר הזה גם מוקדש לכל הפסנתרנים ששמעתי שהצליחו לרגש אותי. אני חושבת שזה ממש שיר ג'אז. כמו שקראנו להרכב שלנו בהתחלה. זה שיר שקצת קשה לשיר אבל איכשהו אנחנו עושתו כל אחת בית. עשיתי לשיר הזה פעם עיבוד לחמישה סקסופונים, אבל לא נראה לי שזה אי פעם יצא לפועל... אני חושבת שזה השיר הכי טוב שלי. בסוף הוא קצת התגשם עלי, אבל לא איכפת לי, זה עדיין שיר יפה. מה שמורה אחד באקדמיה אמר לי על השיר הזה "סוף סוף מישהו כותב משהו לא אישי וזה הכי אישי". זה ממש ריגש אותי. יש באתר את הגרסה של השיר הזה כשהופענו איתו באקדמיה כשסיון שנהב מנגנת בפסנתר.


קאאונסא"פ
השיר שזכה לתואר "ההמנון" ולא ממני
2001 מילים ולחן – יסמין וגנר
שיר 10 ב"כל הכבוד לצה"ל"
אחד השירים הבודדים שכתבתי את המילים והלחנתי. התחלתי לכתוב אותו באמצע טיול, ונדמה לי שזה היה הטיול האחרון שעשיתי עם הקבוצה שלי בחוגי סיור. ניסיתי כל הטיול לחשוב על כמה שיותר מילים לרשימה שיש בשיר. השיר עבר כל מיני גרסאות עד לגרסה הסופית שלו בדיסק. שינינו בו כל מיני דברים. בדיסק הוא יצא ממש פיצוץ, עשינו בו כל מיני דיאלוגים של הסקסופון אלט  והטנור וחלק מהאלתורים הם קטעים כתובים. המהלך של הפזמון כל כך מתאים וזה מה שהופך את השיר לכל כך יהה. המילים שלו כל כך ציניות. הרעיון הכללי של השיר זה לתאר אותנו רק לפי דברים שבאמת אמרו עלינו. כל מילה שם באמת נאמרה לנו. יש לנו בעיה עם הקטע האמצעי. של מה שהיו עושים לנו אם כולם היו כמונו. שהנאצים היו שורפים אותנו והאנגלים היו תולים אותנו והערבים החיות היו אוכלים אותנו. אז כמה ערבים נעלבו לי מזה. וגם יצאו לי באמצע מהופעות. כשהופענו בשכונת חליסה לא ידענו מה לעשות, חשבנו לשיר את המשפט הזה לא ברור, וכל מיני דברים בסגנון, בסוף החלטנו שבהופעות עדינות המילה ערבים משתה לקלינגונים. יש לנו מסורת שכל הופעה אנחנו מנגנות פתיחה שונה לשיר, אבל איכשהו רוב הפעמים ניגנו את התשיעית של בטהובן בתור פתיחה.

ראו
2001 מילים ולחן – שיר כץ
השיר השני ב"אחו"
זה אחד השירים הראשונים ששיר כתבה, אני חושבת שזה אפילו השיר הראשון של שיר שנגנו ב21. היא כתבה אותו בהשראת "חיים בדיסוננס" היא סתם זרקה אקורדים על הנייר וזה מה שיצא. אחר כך היא חיברה לזה מילים. זה ממש שיר אחו אז הוא מאוד קשור לדיסק. יש בוא קטע ניגונה ממש יפה בסולם לידי. יש בו ציטוט של "מארטה מיי דיר" של הביטלס, אבל שינינו לה את המילים ל"לוסי מיי דיר" כי זאת הכלבה של שיר, ביום של ההקלטה. גם לשיר הזה הכנסנו כל מיני קולות שניים שיצאו ממש יפה.


שיר אירי
2002 מילים ולחן – שיר כץ
השיר ה10 ב"אחו"
אחד השירים הכי יפים של שיר, עם מה שהיה לנו בהתחלה לא היה לנו מוסג מה יצא ממנו. חשבנו הרבה זמן על להכניס חליליות לשיר ולא ידענו עד כמה מגניב זה יצא. אחר כך הורדנו קולות של כבשים מהאנטרנט והכנסנו לשיר. יש בו סולו של המון סקסופונים ביחד שיוצא ממש מגניב. ויש את הקטע האמצעי שממש שומעים בו את ההרמוניות של שיר כץ.

שיר היההה
2005. מילים ולחן – יסמין וגנר
זה שיר פשוט יהה. שלצערי לא הצלחנו להכניס אותו לדיסק השלישי. יום אחד אני אקליט אותו. זה שיר לגמרי רוק כבר וכתבתי אותו בשביל לנגן אותו עם בס ותופים. אבל אפילו השיר הזה לא עזר לי לגרום להם לרצות לנגן איתנו שוב. כתבתי לו אפילו פעם מילים שקשורות רק לזה שהם יחזרו ללהקה. אבל יש לי הרגשה שזה שיר שנועד להעשות לא עם 21. הוא מביע את כל פילוסופית ה"ייההה" שלי.

אי אפשר לדעת מה יהיה
אנחנו לא יודעות מה יהיה
אבל מה שבטוח שמה שלא יהיה
אין מצב שלא יהיה יההה!!!!!!!!!!!

שיר השבעית המונמכת
2005 מילים ולחן – שיר כץ ויסמין וגנר
שיר נסתר בסוף "כן בבית ספרינו"
אחרי שב"שיר ויסמין נגד המדינה" שיגענו לאנשים ששאלו "מה זה?" את השכל עם שביעית מונמכת החלטנו להסביר את זה. בשיר הזה מוסי ומוסי עם כל הדמיות מכל הכבוד לצה"ל חוזרים, ויש גם גננת שהיא זוהר שמנסה להסביר להם מה זה שביעית מונמכת ומשגעת להם את השכל עד שמוסי בכבודו ובעצמו מספק הסבר. רצינו להוסיף בסוף השיר שהמורה צועק "אייוו גוט בליסטרס און מיי פינגרס!!!!" אבל לא הספקנו להקליט את זה. יום אחד אני אקליט רק את זה ואוסיף את זה לסוף השיר כי זה פשוט חייב להיות שם.

שיר ויסמין נגד המדינה
2001 לחן – שיר כץ מילים – שיר כץ ויסמין וגר
השיר ה11 ב"כל הכבוד לצה"ל".
שיר כתבה את הלחן, זה אחד השירים הראשונים שלה. למעשה אני כתבתי את המילים אבל שיר הסבירה לי אך היא רוצה אותם. היא אמרה שזה צריך להיות "שיר ויסמין נגד המדינה" ואני ישר הוספתי "נגד ציונות וערכים ואמונה" לדעתי זה מספיק אבל היינו צריכות להמשיך. גם בשיר הזה יש כל מיני דמויות למשל מוסי ומוסי שואלים מה יש לנו נגד העולם. יש את צמד הדוסים שצועקים "שיקסע שקסע - תפסיק להסתכל עליהן" וכאלה וכל מיני שיחות ביזאריות כמו "מה עשית בצבא –טייס –אלק" וכאלה. וכל האנשים האלה לא מבינים מה זה שביעית מונמכת. גם שני האחים שלנו אדם ונעמן מופיעים בסוף עם "יהה אני יודע מה זה – אל תספר להם". זה השיר הראשון עם ההרמוניות המגניבות של שיר. השביעית המונמכת מופיעה כאן במקום לא ממש הגיוני.

שיר לשיר
2004 מילים ולחן – יסמין וגנר
השיר ה12 ב"אחו".
שיר פשוט קיטשי ויפה. אין כל כך מה לכתוב עליו חוץ מזה שאני רוצה שינגנו את השיר הזה בהלוויה שלי. אני ממש אוהבת אותו. גוהאן זה אורז ביפנית וגם דמות מדרגונבולזי, גם כוכב נמק לקוח משם וגם שביל הנחש, אבל דרקוני הנחש הם האוייבים של אלפרד. לאט לאט זה משהו שהמורה האהובה עלינו כל הזמן אמרה, אני ממש אוהבת סלט והיה לנו חשוב תמיד להחזיק את הקול הצוחק. "לא משמידים את כל מי שחלש" זה ציטוט מרדיו בלה בלה. בשיר הזה גם יצאו כל מיני קולות ממש יפים. יש שם שלושה קולות. בדיסק שיר שרה את שניהם, ובהופעות זוהר תמיד שרה את הקול השלישי.

שיר מזרחי
2001 מילים ולחן – שיר כץ.
השיר השמיני ב"כל הכבוד לצה"ל"
עוד שיר נפלא של שיר. לזמרת ששרה את הולס קוראים נטלי אדלר. גם לו יש אינטרו ממש ארוך. לצערי השיר הזה ממש התפתח אחרי שהקלטנו אותו בדיסק והוא נשמע הרבה יותר טוב, הייתי שמחה להקליט אותו שוב, אפילו חשבנו להקליט אותו שוב לדיסק השלישי. יש שם קטע יפה כשאנחנו שרות בקוארטות מקבילות. יש שם קטע אמצעי עם דיאלוג יפה בין הפסנתר לסקסופון. ואז יש את הקטע של הולס. לדעתי אני שרה את זה יותר טוב, ובהופעות כתבתי לקטע הזה קול שני עוד יותר גבוה כדי להשוויץ. האמת ששיניתי לשיר כל מיני דברים פשוט כי לא הבנתי נכון את מה שששיר ביקשה, ואז יצאו שתי גרסאות לכל מיני קטעים בשיר, אז האינטרו, למשל חוזר בסוף, ואז הוא מופיע ב8 שמיניות ולא 4 רבעים עם טריולות כמו שאני חשבתי, כי אז לא ידעתי כל כך מהחיים שלי. השיר מתחבר לבורג רק כי הוא אמור להסתיים באקורד שבורג מתחיל, ורצינו לחבר שירים כדי ליצור רצף בהופעות. אבל מאז זאת נהייתה מסורת, תמיד לחבר אותם.

שתי כפיות סוכר
2000 מילים ולחן – שיר כץ

רק שתי כפיות סוכר
הקומקום שורק ושר
החלב צחור, כל כך יפה
רק נשאלת השאלה - תה או קפה?

אין כוח להתלבש
אבל צריך לצאת להביא את הקש
קרני השמש מבעד לחלון
האם כדאי להסיט את הוילון?

לאט לאט ממשיכים
את הזמן מושכים
ומה אפשר לעשות אחרי כל מילה
שבסוף כל משפט יש סימן שאלה??

שיר ממש יפה שגם היה אמור להיות בדיסק השלישי. שיר לא רצתה, אבל הייתי מצליחה לשכנע אותה. מה שמצחיק ששיר כתבה את השיר הזה לפני שהיא נהייתה טבעונית. ויש שם חלב. אולי זאת הסיבה שהיא לא רצתה שנעשה את השיר הזה...

Adam’s dream
לחן – אדם כץ
שיר שנגנו בהופעה אחת, בהופעה במכתש רמון ב- 2003. זה השיר היחיד של אדם שנגנו, אדם היה המתופף שלנו בכמה הופעות. יש בו קטע של 5 רבעים שהיה לי ממש קשה אבל התגברתי עליו, ועוד קטע של 9 רבעים שתמיד טעינו בו. ככה זה כשמתופפים כותבים שירים. יש בו קטע ארוך מאוד שמנגנים רק המתופף והגיטריסט וזה נורא לא נעים לשבת על הבמה סתם בקטע הזה. יש בשר כל מיני קונטרפונגטים מגניבים בסגנון באך של הפסנתר הגיטרה והסקסופון ב3 קולות ששיר ורון, הגיטריסט הוסיפו. זה שיר מאוד יפה אבל לא יצא לנו לנגן אותו שוב. אבל אני סומכת על ההרכב השני של שיר (שבפעם האחרונה שבדקתי נקראו "שמואיס" או "לונאריס" או "מוסטפה ראש גזר אבו כריסטוף מורדכי", אני לא סגורה על השם שלהם) יבצעו אותו בעתיד.

חזרה לעמוד הראשי